החלטה בתיק ה"פ 28734-12-12

1.         בפני בקשה לפסק דין הצהרתי לפיו המבקשת היא הבעלים של כל הציוד הנמצא בבית המבקשת, המפורט ברשימה שצורפה לבקשה ואינו בר עיקול בגין חובותיה של המשיבה הפורמאלית (להלן: "העמותה"), החייבת במסגרת תיק הוצל"פ 0183306117.

2.         לטענת המבקשת, בחדר אחד מחדרי ביתה, הינה מנהלת עסק של סוכנות ביטוח (להלן: "העסק"). לפיכך, הציוד המצוי שם, הינו ציוד משרדי של העסק, ואף החומר המצוי בתוכנות המחשבים הינו חומר של לקוחות העסק,עסק אשר קיים כבר משנת 2001.

            לטענת המבקשת העמותה הוקמה רק בשנת 2005, כשכתובתה נרשמה בכתובת המבקשת רק כעוגן ליצירת קשר עם תורמים ומתנדבים. לטענת המבקשת הסכימה ליתן את כתובתה הפרטית כמחווה של רצון טוב לעמותה העוסקת בהצלת חיים ואולם נקלעה למצב בו הציוד של העסק נמצא בסכנת עיקול.

3.         המשיבה לא הגישה כל תגובה מפורטת נתמכת בתצהיר, אלא בחרה להופיע במועד הדיון, לחקור את המבקשת על תצהירה ולטעון כנגד קבלת בקשתה.

            אציין כי גם מסמכים שהוצגו למבקשת בחקירתה, לא הוגשו לתיק ע"י המשיבה (באת כח המשיבה לא ביקשה להגישם, אלא הסתפקה בהצגתם למבקשת). אין בפני לפיכך, אלא את המסמכים שצורפו לתצהיר המבקשת ופרוטוקול חקירתה.

דיון:

4.         מחד מדובר בכתובתה הרשומה של העמותה. מאידך, אין חולק כי המדובר גם בכתובתה הפרטית של המבקשת וכן בכתובת העסק - סוכנות הביטוח הפרטית, אותה מנהלת המבקשת.

            לפי סעיף 28(א) לחוק ההוצל"פ התשכ"ז - 1967, נקבע בין היתר כי מיטלטלין שעוקלו בחצרים שבחזקת החייב, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעת רשם ההוצל"פ שאינם שלו. יחד עם זאת, במקרה דנן, ניתן לומר כי קיימת חזקה נוספת, נוגדת, על פיה מאחר שמדובר גם בחצרי המבקשת עצמה וחצרי העסק , הרי חזקה שהמיטלטלין שם הינם שלה או של העסק.

במצב כזה, סבורתני כי יש לבחון את רשימת הציוד עצמו ואת החשבוניות שצרפה המבקשת לבקשתה.

5.         אדגיש, כי המשיבה לא טענה ולא הוכיחה כי העסק הוקם באותו מען של העמותה, רק כדי להונות את נושי העמותה, מתוך כוונת מרמה ועל מנת להבריח את נכסיה של העמותה. למעשה, לא נסתרה טענת המבקשת כי העסק הוקם ופעל באותה כתובת, כבר שנים קודם להקמת העמותה.

            המבקשת טענה בחקירתה, כי פעילות העמותה מתבצעת במרפאת החירום במטולה ובכתובת הנידונה רק מתקבלים דברי דואר וניתן על ידה מענה טלפוני. הן מהחשבוניות שצורפו כמפורט להלן, והן מעדות המבקשת, שוכנעתי, כי בכתובת כאמור מנוהל העסק של סוכנות הביטוח שהינו עסק פעיל ואף שמצוי בחדר מחדרי הבית, יש לו מס' טלפון נפרד ואף כניסה נפרדת.

טענת המשיבה בחקירתה את המבקשת, כאילו נעשה פרסום של העסק בו הופיע מס' המירס של העמותה, לא הוכחה, שכן המשיבה לא טרחה להגיש את הפרסום לגביו נחקרה המבקשת והוא אינו מצוי בפני. בכל מקרה, אציין כי, למרות הנטען, פסק הדין בגין חובות אותו מכשיר מירס, לא ניתן כנגד המבקשת ולא הוכח כי נטען או נקבע, שהחובות למירס הינן חובות העסק.

גם תכתובת המייל אשר באת כוח המשיבה חקרה לגביה את המבקשת, לא הוגשה על ידה לתיק ביהמ"ש והיא כלל לא ביקשה להציגה בפניי. מכל מקום, מתשובת המבקשת (סיפא של עמ' 3 לפרוטוקול), עולה כי המספרים שפורסמו במייל לצורך התקשרות עם העמותה, הינם מס' המירס של העמותה, מס' הטלפון בבית ומס' הפקס אשר לטענת המבקשת הינו היחיד שקיים בבית ולכן משמש גם את העסק וגם את העמותה. משלא הוצגה בפני הודעת המייל, לא נסתרה תשובה זו של המבקשת.

6.         מהחשבוניות שצורפו ואשר המבקשת לא נחקרה לגביהן עולה, כי החשבוניות הופנו למבקשת עצמה ולא לעמותה. מאחר שכאמור, המדובר בכתובת בה מתנהל עסק המבקשת, ולאור החשבוניות המופנות למבקשת עצמה, שוכנעתי כי הציוד נשוא החשבוניות הינו ציוד של העסק ולא ציוד של העמותה. זאת למרות שהמבקשת גם ענתה במהלך שהותה בעסק, לטלפונים בענייני העמותה ואף קיבלה פקסים עבור העמותה.

            החשבוניות שצורפו ומופנות למבקשת עצמה (על חלקן אף מצוין במפורש "סוכנות ביטוח"), הינן חשבוניות של בזק בינלאומי, חשבוניות המתייחסות בין היתר, למחשב שולחני DELL, טלפון שולחני, תכנה לניהול משרד ביטוח, מסך דק של מחשב, כסא משרדי, מכונת צילום/מדפסת, סורק, כרטיס פקס, מגירה, התאמה לחברת ביטוח, כבל מדפסת, מקלדת, מדפסת, מסך מאג, מחשב, מצלמת אינטרנט, סורק, מזגן (החשבוניות האחרונות אף משנת 2003, אף בטרם הוקמה לכאורה העמותה).

            הנה כי כן, לרוב הציוד המשרדי המופיע ברשימה שצורפה לבקשה, קיים תיעוד המעיד כי נרכש על ידי התובעת באופן עצמאי, כי תמורתו שולמה על ידי המבקשת ולא על ידי העמותה. חלק מהחשבוניות מצביעות גם על התאמה ספציפית לסוכנות ביטוח (ראה חשבונית ביחס לרכישת תכנה לניהול משרד ביטוח מיום 7.1.08 וכן חשבונית מיום 15.11.06 אשר הפריט האחרון בה "התאמה לחברת ביטוח").

7.         אציין כי אומנם לא הוצגו חשבוניות המעידות על רכישת: "ארוניות לתיקיות" ארונות, מגירות, שידת אחסון, 2 כורסאות מנהלים, וילונות וכיוצ"ב. יחד עם זאת, מששוכנעתי כי למעט מענה טלפוני, הפעילות שמתבצעת במקום הינה פעולות של העסק וכאשר מרבית הציוד המשרדי והאלקטרוני, במקום נרכש ע"י המבקשת עצמה להפעלתו של העסק ומשלא הוכח כי במקום מתנהלות גם פגישות בענייני העמותה, אין די בכך כדי לקבוע כי המדובר בציוד של העמותה דווקא.

לפיכך, אני מקבלת את בקשת התובע, למעט ביחס למטלטלין של "טלוויזיה קטנה פילוט 21 + ממיר", לגביה לא צורפה חשבונית ואף לא מצאתי כי מדובר בציוד משרדי של עסק או לצרכיו.

            לאור האמור ניתן צו הצהרתי על פיו למעט הטלוויזיה כאמור, יתר המיטלטלין המצוינים ברשימה נשוא הבקשה והמצויים בכתובתה של המבקשת ברח' הדובדבן 8 במטולה, הינם בבעלותה הבלעדית של המבקשת .